במילים שלו
״אני צודק עד שיוכח שאני טועה.
ואז אשנה את דעתי.״
טרונד אינו אדם שקל לסכם. הוא ישיר, פרובוקטיבי, חסר סבלנות כלפי מניפולציה ומוכן לעמוד לצד מי שאיש אינו מהמר עליו. מאחורי החזות הקשוחה נמצאת מחויבות עמוקה לילדים, לחלשים ולקדושת החיים.
האי
כוח מתוך מצוקה.
כילד שלא התאים למסגרת, טרונד נשלח למוסד חינוכי בחווה על אי בדרום־מערב נורווגיה. הוא מתאר את המקום גם כמושבת עונשין וגם כזירה שבה גילה כוח פנימי, עצמאות ותחושת צדק שילוו אותו כל חייו.
הכומר
לשאול לפני שמאמינים.
בגיל תשע או עשר התחבר לכומר יווני־אורתודוקסי מבוגר ממנו בשישים שנה. החברות ביניהם פתחה בפני הילד עולם של ספרים, רעיונות ושאלות — וחיזקה בו את החיפוש אחר דבר שחוצה דת, תרבות וממסד.
הלוחם
דיוק תחת לחץ.
בגיל חמש־עשרה הצטרף למסגרת הנוער של המשמר הלאומי הנורווגי. בגיל שש־עשרה כבר נשא דרגות סמל ופיקד על קבוצה שהתאמנה במארבים, חבלה ולוחמת גרילה. שם התחדדו תפיסה, תזמון, תגובה ואחריות.
הארו און דה היל · נקודת המפנה
כדור מגנטי
בין הידיים.
בטיול עם כלבו בייזן באנגליה, תחושת בעירה בגב הפכה לעקצוץ ולפולסים חשמליים בידיים. טרונד מתאר תחושה של כדור מגנטי בלתי נראה בין כפות ידיו.
הוא לא ידע להסביר מה התרחש. הוא כיבה את הדיאלוג הפנימי, בדק את התחושות והתחיל להתנסות. בסריקת אנשים ביד שמאל החל לזהות אזורים, קווים ונקודות על פני הגוף — את מה שכינה מאוחר יותר המטריקס הנראה.
״מה שאני מלמד — מעולם לא לימדו אותי.״
30+ שנות עבודה
לא תיאוריה.
פרקטיקה שנבנתה בידיים.
מהתנסות עם חברים ומכרים, דרך עבודה וקורסים בלונדון ובאוקספורד ועד לקליניקה בקיבוץ דליה — טרונד המשיך לחדד את הרגישות שלו ולבנות שפה מעשית לסריקה, תהודה, דיסוננס ומניפולציה של השדה.
הוא אינו מציג את עצמו כרופא או כבעל סמכות אקדמית. הוא מגדיר את עצמו Moxiteka — מתרגל היד הסגורה והפתוחה. עבורו, לחימה וריפוי אינם הפכים: שניהם דורשים תפיסה, כוונה, דיוק ואחריות.
הסיפור רק נפתח כאן
הדרך המלאה שייכת לספר.
העמוד הזה מציג את נקודות המקור של טרונד. סיפור הילדות, הלחימה, גילוי ה־Xi, בניית Moxite והצד הפראי של המציאות נפרשים במלואם בספר הנמצא כעת בעריכה.
MOXITE · הספר בהכנה